משנה: יחסים בין ההורים לילדיהם

החופש הגדול כבר בפתח, ואצל הורים עם ניסיון - עולה המתח. ההורים מרגישים שהנה, בקרוב יצוצו דרישות חדשות של ילדיהם - וכל דרישה כזו עולה כסף. הרבה כסף. וזה לא הכל: לא אחת נוצרות מריבות בין ההורים לילדיהם על רקע של צפייה בטלוויזיה שעות רבות מדי, וההוצאות הכספיות הגדולות של מימון הבילויים, ועוד. נתחיל מ"זריקת הרגעה" ראשונה: אם גם אתם מרגישים כך, אינכם לבד, וילדיכם אינם גרועים משל אחרים. זה קורה אצל כולם, כן, גם במשפחות הכי טובות. ועוד משהו: זה גם טבעי. הילדים יוצאים ממסגרות החינוך הרגילות שנותנות להם סדר יום מאורגן, וגם מזג האוויר החם תורם את חלקו. אחד הביטויים הבולטים בתקופה הזו, הם הטלפונים הרבים מהעבודה הביתה ולהפך. אנחנו רוצים לוודא שהכל בסדר עם הילדים, ואילו הם, מצדם, מתקשרים עם בקשות שונות. תקופה לא קלה.
אז איך מתמודדים?
אז כמו בבדיחה, "קודם כל תירגעו". כלומר, זה טבעי, הכל בסדר, אין סיבה להיות לחוצים. ושנית, אנחנו ממליצים על מסגרות שונות שנותנות לילדים סדר יום מאורגן. אנחנו מתכוונים לקייטנות, חוגים, או כל פעילות שיש בה קביעות. הדבר יאפשר לארגן סדר יום חדש, שיהיה תואם את הפעילות החדשה. קיימת גם אפשרות ללכת בכיוון שונה: קודם כל לארגן סדר יום חדש, ואחר כך להתאים אליו את הפעילויות האפשריות. זו תהיה מסגרת שונה ? אבל מסגרת. בכל מקרה, חשוב להדגיש כי את החופש המרבי ניתן להשיג דווקא כאשר קיימים גבולות ברורים. מה עוד? יש לקבוע פגישה עם הילד לשיחה של חצי שעה בערך, שבה יסוכמו התוכניות לשבוע הקרוב, או לעשרה הימים הקרובים. כמה זמן למחשב, לטלוויזיה, לעזרה בבית, וכדומה. את השיחה הזאת יש לערוך פעם בכמה ימים, תוך קביעה מראש של התדירות. כך שהילד יידע כי פעם בכמה ימים יושבים עם ההורה או עם ההורים, כדי לסכם מה יקרה בימים הקרובים. מעין ישיבת עבודה. צריך להיות ברור שבתקופת החופשה הילד בהחלט עלול לסבול מידי פעם משעמום. לפעמים אחרי שנת לימודים עמוסה, בילוי בבטלה הוא גם בעל ערך, אבל אין להגזים. בכל מקרה, יש כאן הזדמנות לילד ללמוד איך למצוא לעצמו עיסוקים. הבילוי בשעות הפנאי של הילד אמור להיות בתחומי אחריותו-שלו, וזו ההזדמנות שלו להתנסות בכך. על ההורה ללוות את הילד בעצה ובמתן כיוון, אבל לא למנוע מהילד את הלמידה תוך כדי התנסות. לאפשר לו לבקר אצל חברים ובני משפחה, לעסוק יותר בקניות ובסידורים, ועוד. בכל מקרה, חשוב לזכור כי החופשה היא ההזדמנות של הילד להתנסות בהנאות קטנות שמאפשרת הסביבה, ובעצמאות גדולה יותר מאשר מתאפשר לו במהלך שנת הלימודים. מבט שכזה על חופשתו של הילד יוריד את הלחץ גם מההורים ויאפשר להם התמודדות מפוכחת יותר. נחזור לאותן שיחות קבועות עם הילד. חשוב שההורים יפגינו הקשבה כלפי הצעותיו של הילד, ויתייחסו אליהן בכבוד. האפשרות הטובה ביותר היא שכל הצדדים מעלים הצעות והבחירה נעשית ביחד. לא פחות חשוב, הוא לקבוע מראש מה עושים כאשר לא עומדים בהחלטות. למשל, נניח שקובעים כי בתקופת החופש הגדול ניתן ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר (אפשר לסגור את השעה המדויקת), אבל למחרת הילד לא הצליח לקום בשעה שנקבעה. יש לקבוע מראש מה עושים במקרה כזה (למשל, שבלילה שלמחרת הולכים לישון בשעה הרגילה). תהליך משותף של קבלת החלטות מלמד את הילד להיות אחראי, יוצר אימון טוב עבור הילד בתהליכי קבלת החלטות, ומגדיל את הסיכוי שהילד יעמוד בהחלטות. מציאות כזאת תגדיל את הסבירות שגם ההורים ייהנו מתקופת החופש הגדול.

בטי מולדבן, מנהלת ביה"ס העירוני להורים

כותרת: שקט נפשי דוט קום

משנה: דרכים להתמודדות עם הגלישה באינטרנט

אם במשך כל השנה ילדינו מבלים זמן רב (לפעמים זמן רב מדי) מול המחשב, על אחת כמה וכמה שהדבר נכון בתקופת החופש הגדול. ולכן, אם במהלך השנה יש סיבה לחשש מהתכנים שאותם רואים הילדים באינטרנט - במהלך החופשה החשש גדול יותר. לא רק בגלל הזמן הרב יותר שהם יבלו מול המחשב, אלא גם בגלל אווירת החופש, שאליה מתלווה לא אחת תחושה שהכל מותר. צריך להקדים ולומר שהסכנה אכן רבה, ולא פחות חמורה היא הידיעה כי אין לילדים יכולת להתמודד עם הסכנה הזאת בכוחות עצמם. אם לא די בכך, במקרים רבים ההורים כלל אינם מודעים לסכנות שברשת.
כמו שקורה בסכנות רבות אחרות, גם כאן, ככל שהילד צעיר יותר, כך יש לו פחות מנגנוני הגנה שיסייעו לו להתמודד עם התכנים שאותם יפגוש ברשת. מחקרים שבדקו את דפוסי הגלישה ברשת העלו כמה ממצאים שיש להם קשר לנושא. הראשון, שיש קשר בין האישיות לאופי הגלישה באינטרנט, וכי לבנים יש נטייה הרבה יותר גדולה מאשר לבנות, לגלוש לאתרים בלתי-הולמים.
בני נוער שיש להם נטייה גדולה לגלוש באתרים הללו תופסים את עצמם כבעלי יכולת פחותה להתמודד עם לחצים, חרדות, ודאגות. בדרך כלל הם גם סובלים מדימוי עצמי נמוך בכל הנוגע למראה החיצוני שלהם וליכולת שלהם להתקבל על ידי בן המין השני. ילדים ובני נוער אשר גולשים שעות רבות, הם בדרך כלל בעלי מחסומים מוסריים נמוכים יותר, והם מתייחסים למערכות היחסים במשפחה שלהם כפחות טובה בהשוואה לדעתם על משפחות אחרות. יתכן שזו הסיבה לכך שהם מבלים שעות כל כך רבות מול המחשב: הם בורחים מהמשפחה שלהם - אל העולם הווירטואלי. מהן הסכנות? למשל, אותם אתרים מעוותים את תפיסת העולם שלהם בנוגע ליחסים בין המינים ובין בני-אדם בכלל. השקפת עולמם מקבלת כיוון בעייתי. הגלישה לאותם אתרים עלולה להשפיע לרעה על האפשרות ליצור קשר בריא עם המין השני. הנזק הוא גם לטווח הקצר, וגם במצטבר לטווח הארוך. בין השאר ילדים אלה עלולים לסבול מחרדות בקשר ליכולתם, מסף ריגוש לא גבוה ולא מציאותי.
לעיתים קרובות מה שאנחנו חושבים על אופי הבילוי של ילדינו מול המחשב לא דומה כלל למה שהם באמת עושים מול המסך. יש לנו נטייה טבעית להימנע מלהעריך נכונה את אופי האתרים שבהם הם מבלים. כדי להגדיל את הסבירות שהמידע שבידינו יהיה אמיתי, חשוב לשמור על תקשורת פתוחה עם הילד. במצב זה ההורים יכולים להביע את דעתם בלי שהיא תיתפס ככפיה מרגיזה. רבים מבינינו חשים חוסר אונים בנוגע ליכולת שלהם לדעת מה קורה לילד מול המחשב. אם לא די בכך, הורים רבים שייכים לדור שלא כל כך מכיר את האינטרנט. וגם כאשר ההורים מכירים את הרשת, ברוב המקרים הילד שלהם, שנולד לתוך דור המחשב, יודע הרבה יותר. בהקשר זה חשוב לנו קודם כל להיות מודעים לכך שכמעט תמיד יש לילד תחושת בטן נכונה מה ראוי לעשות ומה לא. עלינו לסייע לילד להיות מודע יותר לתחושותיו הטבעיות הנכונות, ולחזק אותן. צריך לזכור שלעיתים אנחנו מנסים להיות "טובים" אל הילד: אנו רואים אותו במצוקתו ומנסים להיות ליבראליים. הורים הנוהגים כך מתעלמים מהאפשרות שמה שלנו נראה כמו ליבראליות ורצון טוב - עלול להתפרש בעיני הילד כחוסר אכפתיות.
מה הכי חשוב?
להיות מסוגלים לזהות את סימני המצוקה אצל הילד. אלה עלולים להתבטא בשינויים בהתנהגות, הסתגרות ושינויים בתפקודו בבית. חשוב לבדוק כל העת כמה זמן מקדיש הילד לגלישה באינטרנט, להתעניין במה שהוא רואה שם - ולשמור על יכולת שיחה פתוחה.
והכי חשוב - שלילד יהיה ברור כי להוריו יש עמדה ברורה וחד-משמעית מה מותר ומה אסור. זה נכון לגבי כל תחום בחיי הורים וילדים - וזה נכון שבעתיים בתחום האינטרנט. אל תפסלו את האפשרות להשתמש בתוכנת סינון המונעת במידה רבה את האפשרות להיכנס לאתרים שאינם הולמים. הילד שלכם זקוק לעזרתכם גם אם הוא אינו קורא בקול לעזרה. תנו לו יד.

עודעת עיריית רחובות-50/6/02