מזונות ילדים ? למה זה כואב?!

סוגיית המזונות הינה סוגיה כואבת לשני ההורים ומהווה סלע מחלוקת קשה בין צדדים מתגרשים. כאשר ההורים מתגוררים ביחד, הכנסותיהם נכנסות בד"כ לחשבון אחד ואלה מכסות את כל הוצאות המשפחה, היינו בני הזוג וכל אחד מהילדים. הם לא ממש מרגישים כמה כל אחד מהם מוציא על הילדים ומה חלקם של הילדים בהוצאה המשפחתית. עם הפרידה והגירושין, מתבצעת, מטבע הדברים, חלוקה של המשאבים. האם נותרת לגדל את הילדים ולכלכל אותם והאב מתחייב לשלם את מזונותיהם לידיה. מצב זה גורר קשיים לכל אחד מהצדדים, אשר סמוך ובטוח כי הוא יצא מופסד מסכום המזונות "הנמוך" (לדברי האשה) וה"גבוה" (לדברי האיש). כל אחד מהצדדים צריך להתגבר על שני סוגים, לפחות, של קשיים. לגבי האב - הקושי האחד, ברור לו שכעת הוא מוציא הרבה יותר כסף משהוציא קודם לכן, על הילדים שלו. הקושי השני: הוא משלם כסף מדי חודש לגרושתו, לידיה, לחשבון הבנק שלה, קשה לו לראות את הקשר לילדים. אשר לקושי הראשון, הוא נובע מהעובדה, שהאב מוציא מדי חודש סכום חד פעמי, גלובלי, ונותר עם הכנסה פנויה נמוכה יותר. כאשר הוא היה חי באותו בית, הוא הוציא סכומים הרבה יותר גבוהים, אבל לא הרגיש אותם, כלל. הם יצאו באופן שוטף ויומיומי. הוא לא היה צריך להכניס את היד לכיס ולהוציא סכום גבוה. זה קשה. למעשה, אם האב יעשה חשבון פשוט, הוא יגלה שהסכום שהוא מעביר, מכסה אולי מחצית מההוצאות הריאליות של הילדים שלו, אם לא פחות ? כאשר האם, מטבע הדברים, נושאת במחצית הנוספת.
לגבי הקושי השני, של העברת הכספים לידי האם, זהו קושי רגשי. הרי כשיש ילדים, יש הוצאות, והרבה הוצאות. יהיה לאב קל יותר להבין כי גם אם הכסף מועבר לידיה של גרושתו ? הוא נועד לצרכים של הילדים המשותפים שלהם וכאשר הוא אף יעשה את החשבון, הוא גם יבין כי נוכח ההוצאות של הילדים, הכספים הללו, ממילא ובהכרח, משמשים אותם ואת צרכיהם.
כאמור, גם לאם, יש קושי לקבל את סכום המזונות כמספק. ראשית, האם מתקשה לראות את הצרכים של האב. היא אינה מבינה את הקושי אותו הוא חווה, כאשר מדי חודש בחודשו הוא נותר עם הכנסה פנויה נמוכה יותר, כאשר עליו לדאוג לצרכים שלו, אשר הם כעת, מרובים יותר. שנית ? נוצר מצב שהאם בפועל, היא זו אשר מוציאה כספים מהחשבון שלה, ומשלמת את כל הצרכים הנדרשים לילדים, מדי יום ביומו. היא מנהלת את ההוצאות ואלה נמשכות ואינן מסתיימות, וזו פעולה יומיומית אשר חוזרת על עצמה. משום כך, גם אם מעביר האב סכום יחסית גבוה מדי חודש, האם מרגישה שהיא זו הנושאת העיקרית בנטל הכלכלי של הילדים, וסכום המזונות המועבר אליה, בקושי מכסה את העלויות הריאליות. ולבסוף ? קיים גם קושי נוסף ? אותו לא ניתן לכמת בכסף, אך הוא קיים שם - וזו העובדה שהאם היא זו אשר מגדלת את הילדים, מטפלת בהם, עיקר העול נופל על כתפיה, ההתמודדות הבלתי פוסקת עמם, הקשיים, וההתרוצצות סביבם ואחריהם ? מותירים אותה מתוסכלת.
אילו ישכילו שני הצדדים להבין כל אחד את הקשיים של משנהו, יהיה קל יותר להגיע להבנות, לשיתוף פעולה, להחלטות מוסכמות, לקבל אותן כהכרח ולפעול על פיהן.

סיגל מוסקוביץ בכר, עו"ד
(03) 9506590
email: sigalmo_lawyer@yahoo.com