משנה: מעברים בתקופת החופש הגדול

במהלך השנה נמצא ילדכם בתוך מסגרת קבועה, סדר יומו מסודר ומתקיימים בו גבולות ברורים, אשר מייצגים שיגרה מבורכת, הגדרה ברורה של מותר או אסור, אשר מכוונת ומדריכה את התנהגותו. לעומת זאת, כאשר מתחיל החופש הגדול מתרחשים בחיי הילד שינויים משמעותיים: הוא אינו הולך לבית הספר, אינו פוגש כמו בכל יום את חבריו הקבועים וגם החוגים אינם מתקיימים יותר. הוא נמצא שעות רבות לבד ומרגיש משועמם, ללא תעסוקה וללא מסגרת אשר תספק לו תחומי עניין ופעילות.

מצב זה, כאשר הוא מתרחש יום אחרי יום, עלול לגרום לילד לתחושות בלבול וחרדה, להרגשת בדידות ולשינויים משמעותיים בהתנהגותו, וכך, החופש הגדול אשר יכול היה להיות תקופת זמן נהדרת להיכרות עם דברים חדשים, למנוחה ולפיתוח מיומנויות שלא היו בעבר - הופך לתקופת מתח רוויית ויכוחים ומריבות, מוקד לחוסר סובלנות ולקונפליקטים בין הילד להוריו ובני המשפחה.

כדי להיערך לתקופה זו ולהפוך אותה למועילה ומהנה יותר לכל הצדדים מומלץ להתכונן לה מראש. חשוב מאד לתכנן מסגרת לילד, גם בתקופת החופש, אשר יחד עם תעסוקה ופעילות מהנה תספק גם גבולות ברורים של זמן ומקום. אין ספק שבתכנון מסגרת הפעילות צריך להביא בחשבון את גיל הילד ואת הדברים שהוא אוהב לעשות. ילדים צעירים יזדקקו בוודאי לעזרת הוריהם על מנת להחליט על מסגרת הפעילות המתאימה, בעוד שילדים גדולים יותר יוכלו לבחור בעצמם את הפעילויות המתאימות להם.

יחד עם זאת, בכל גיל, על ההורים לזכור שהאחריות על פעילות הילד בתקופת החופש הגדול חלה עליהם בלבד, דבר שמחייב אותם ליותר מעורבות, גילוי יוזמה והפעלת משמעת. ילד מסופק הוא ילד יוצר, ילד שעסוק בדברים שהוא אוהב. סביבה משפחתית מכילה ומאפשרת מצד אחד, אך גם ברורה ומוגדרת מצד שני, תאפשר לכל הילדים לחוש את אווירת החופש, להיות שמחים ומשוחררים, אך בו בזמן גם להימנע מחיפושים אחר פעילויות מסוכנות ומצבים חריגים מתוך שעמום, חרדה או כעס.

בנוסף לכך, שמירה על מסגרת של התנהגות ופעילות במהלך החופש הגדול, תקל על הילד את חזרתו למסגרת הלימודים בתום החופשה ותאפשר כניסה "חלקה" יותר לבית הספר.

ג'ני סטירין
פסיכולוגית ראשית
וצוות ילדים ונוער
מרכז לבריאות הנפש, רחובות

עודעת עיריית רחובות-50/6/02