מסתבר שצוואה היא לא ממש המילה האחרונה

אם כן - מהי המילה האחרונה? החוק הרי מבטיח לנו, וכל אחד מאתנו יודע, או סבור שהוא יודע, שאם הוא כותב צוואה ? הוא מובטח עד אחרית ימיו. הוא יכול להירגע. מה שהוא מורה בצוואתו, הוא שיתגשם. במיוחד, אם הדברים כתובים במילים ברורות, שחור על גבי לבן. מדוע שתצוץ לה איזו בעיה? או אולי בעיות?! ובכן ? מה לעשות, מסתבר שבכל זאת, אנו זקוקים לבעלי המקצוע שיגלו לנו ויספרו לנו את מה שאנו אפילו לא יודעים לשאול.
הנה, קחו לדוגמא, אדם אשר נישא פעם שניה, וערך צוואה ובה הוריש באופן מפורש את כל רכושו עלי אדמות ל- 2 ילדיו מנישואיו הראשונים. הוא גם כותב ומדגיש בצוואתו, ליתר בטחון, כי ילדיו הם יורשיו היחידים והם הם שיקבלו את כל הכספים אשר בחשבונותיו ולא אף אדם אחר.
לימים, שנים רבות לאחר עריכת הצוואה, הוא נפטר. ילדיו פותחים את הצוואה ושמחים לגלות כי הנה אביהם דאג להם וחסך כל חייו פרוטה לפרוטה בעבורם.
האמנם?! מסתבר שהאב שכח פרט אחד מהותי וחשוב ביותר. לכל אורך השנים בהם הוא עמל וחסך כספים בחשבונות הבנק שלו, והוא סבור כי הוא חוסך עבור ילדיו ? יש לו שותפה סמויה. הרי הוא נשוי. על פי החוק, כל הכספים, ובכלל כל הזכויות, אשר נצברים על ידי מי מהצדדים במהלך הנישואין, שייכים לשניהם גם יחד. ואין זה רלוונטי אם הכספים מופקדים לחשבון בנק של האחד או של משנהו, ואין זה משנה אם הזכויות רשומות על שם צד אחד בלבד. אם האב לא טרח לערוך הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית, הרי שנקודת המוצא היא כי הכספים שנחסכו הם משותפים (אלא אם כן, הוא יצליח להוכיח בפועל, אחרת).
יוצא איפוא, כי הכספים שרשומים בבנק על שם האב, מחציתם אוטומטית הם של אשתו, מכח היותה אשתו. לפיכך, לעת מותו, מה שיש לו הוא מחצית מהכספים.
ומאחר שאדם אינו יכול להוריש מעבר למה שיש לו, הרי שבפועל, זוכים ילדיו בכל רכושו, היינו במחצית החסכונות.
אילו היה האב עורך, במקביל לצוואה, גם הסכם ממון, הקובע הפרדה של הנכסים, כוונתו בצוואה היתה יוצאת לפועל.

סיגל מוסקוביץ בכר, עו"ד
(03) 9506590
email: sigalmo_lawyer@yahoo.com